נרקיס 232

אני מתקרב לסיום שנתי השלישית בכלא, כמעט חצי מהתקופה שאני אמורלרצות במקום הזה, שהגעתי אליו ספק בשל טעות ספק בשל גורל. אני מוקףבחברים טובים, שלא בטוח שהייתי פוגש בחוץ, בחיים האמיתיים.אנחנו מנהלים ב"נרקיס" עסק שמתנהל לא רע, ומעניק לנו קצת יותר חופשמהרגיל וגם מעסיק אותנו ומעביר לנו את הזמן. למדתי על בשרי שאתה יכוללתכנן מה שאתה רוצה, וברגע אחד הקלפים נטרפים לך מול העיניים, כלליהמשחק משתנים, ואין לך שום שליטה בזה. אבל הכי חשוב זה לעצור, לקום עלהרגליים, להסתכל על הדברים מלמעלה, ללמוד את הכללים החדשים, וכמובןלגייס כוחות ולשמור על שפיות.לפעמים צריך לדעת לוותר ולבלוע את הגאווה שלך. פוליטיקה, תחכום וסבלנותחייבים להיות בארגז הכלים שלך, וכמובן תמיד תסתכל שני צעדים קדימה.אם יש לך את כל אלה, הניצחון שלך מובטח, ובסופו של יום תוכתר כמנצח.ג'וני )ראובן בכר( הוא ילד טוב בסך הכול שגדל במקום הלא מתאים, ומשתדל להתרחקמהרע שדבק בחבריו. למשך זמן-מה נראה כי הוא מצליח בכך בזכות כישרון הציור יוצאהדופן שלו.מקרה טרגי ומצער, שג'וני הפעיל בו שיקול דעת מוטעה, מביא אותו לכלא. ג'וני אומנםאינו בעל השכלה גבוהה, אך בעזרת חוכמת הרחוב שלו, מוחו החריף וסביבת החייםשבה גדל, הוא מצליח לבסס את מעמדו בין כותלי הכלא ולשרוד את ההתנהלות שם.